לדלג לתוכן

אורי שטרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי שטרית
אדריכל אורי שטרית
אדריכל אורי שטרית
לידה 22 ביוני 1952 (בן 72)
מרקש
תאריך עלייה מרץ 1956
לאום ישראלי
מקום לימודים
תקופת הפעילות מ-1982
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות
בת זוג
  • חוה ליפשיץ
  • יפעה ונדברג
  • שלומית אלנתן
צאצאים נווה; מתן; מור
מספר צאצאים 3

אורי שטרית (נולד ב-22 ביוני 1952 במרוקו, עלה לישראל ב-1956) הוא אדריכל ישראלי. היה מהנדס העיר ירושלים בשנים 2001–2006. כיהן כיושב ראש ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל, ובעל משרד אדריכלות.

מוסמך במדעים, אדריכלות ותכנון ערים בטכניון בחיפה (1980). הוא קיבל תואר שני באדריכלות ובתכנון אורבני מבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת הרווארד.

שטרית נחשב מקורב לאהוד אולמרט והיה מועמד קדימה בבחירות לכנסת השבע עשרה, אז שובץ במקום ה-48 ולא נבחר לכנסת[1]

שטרית נולד בעיר מרקש. אביו היה בעל עסק לתפירת חליפות, ואמו עקרת בית. משפחתו עלתה במרץ 1956 ושוכנה במושב דבורה שבחבל תענך. בתחילה התפרנסה משפחתו מעבודות דחק בהן עסקו אביו ואחיו הגדולים, ולאחר מכן החלו לעסוק בחקלאות.

עד לכיתה ח' למד שטרית בבית הספר המקומי ששירת את שלושת ישובי התענך. לקראת התיכון זומן לבית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים, שם עשה את שנות התיכון בתנאי פנימייה.

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את התיכון, התגייס לצה"ל בפברואר 1970 (גיל 17) והתנדב לחטיבת הצנחנים. שטרית שובץ לגדוד 202, שם עבר את מסלול ההכשרה כלוחם שארך 14 חודשים, ובסיומו יצא בזימון ישיר לקורס קצינים. לאחר קורס הקצינים עבר קורס מרגמות והוצב בגדודו כמפקד מחלקת (מ"מ) המרגמות. בעת היותו מפקד המחלקה זכתה מחלקתו בתואר המחלקה המצטיינת בחטיבת הצנחנים.

לאחר סיום תפקיד המ"מ מונה לסגן מפקד הפלוגה (סמ"פ) המסייעת (בפיקודו של זאב זכרין), ולאחר מכן עבר להיות סמ"פ פלוגה ג' תחת פיקודו של דורון אלמוג. כסגנו של אלמוג השתתף בפברואר 1973 במבצע ברדס 54–55. באוגוסט 1973 קיבל דורון רובין את הפיקוד על הגדוד, ומינה את שטרית לקצין המבצעים.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים חודשיים לאחר מכן נשלח הגדוד לסיני ולחם בקרבות החזית המצרית. שטרית לחם עם הגדוד בקרב ואדי מבעוק ובגדה המערבית של תעלת סואץ.

בנובמבר 1973 חזר הגדוד לסיני וערך אימון חורף, שטרית הועלה לדרגת סרן, ולאחר האימון יצא לקורס מפקדי פלוגות. לאחר סיום הקורס חזר לגדוד, אך המג"ד החדש (אסף חפץ) לא מינה אותו לתפקיד מ"פ ושטרית בחר לסיים את שירות הקבע. באוגוסט 1974 השתחרר מצה"ל.

בשירות המילואים מונה שטרית למפקד פלוגה בחטיבה 525. במהלך שירות המילואים הקים בחטיבה שתי פלוגות עורב, ומונה לסגן מפקד גדוד 806. סיים את שירות המילואים בדרגת רב-סרן. חלק ניכר משירות המילואים שלו עשה במהלך לימודיו האקדמיים.

לאחר שחרורו מצה"ל החליט שטרית ללמוד אדריכלות, אולם תעודת הבגרות שהייתה ברשותו במקצועות הומניים לא אפשרה קבלתו. שטרית הצטרף למכינה שארכה 9 חודשים, ובסופה נבחן בהצלחה והתקבל ללימודי אדריכלות בטכניון. בתום 5 שנות לימודים אותן סיים בהצטיינות הוסמך במדעים, אדריכלות ותכנון ערים (1980). מיד לאחר סיום לימודיו בטכניון קיבל מלגה ללימודים באוניברסיטת הרווארד, שם סיים בהצטיינות תואר שני באדריכלות ביוני 1982.

קריירה כאדריכל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משכנות רות דניאל ביפו

במהלך לימודיו בטכניון עבד שטרית במשרדו של האדריכל הירושלמי אריה רחמימוב. לאחר תום לימודיו התמחה שלוש שנים במשרדו של משה ספדיה בבוסטון, ועם תום התמחותו עבר לנהל את משרדו של ספדיה בירושלים, ולאחר מכן הפך לשותפו במשרד. ב-1991 עזב את ספדיה ופתח משרד פרטי ביפו.

בין עבודותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופתו כמהנדס העיר ירושלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2001 מונה שטרית למהנדס העיר ירושלים. במהלך כהונתו קידם תוכנית מתאר לירושלים, היה אחראי לעיצוב קו הרכבת הקלה בירושלים, והיה מעורב גם בפרויקט גשר המיתרים ובתכנון מוזיאון הסובלנות, שני פרויקטים שנויים במחלוקת. שטרית התעמת עם הארגונים הירוקים בעניין התוכנית לבניה במערב העיר - תוכנית ספדיה, שבוטלה בסופו של דבר, והתוכנית לבנייה בעמק הצבאים, שאף היא בוטלה.

בעת כהונתו קבע שלוש מטרות אסטרטגיות לתוכנית המתאר של ירושלים - הגדלת היחס בין יחידות דיור לשטח בעיר, מ-4–5 יחידות לדונם בממוצע לכ-8 יחידות דיור לדונם. הרחבת השכונות הקיימות על ידי פרויקטים של התחדשות עירונית, ובניית שכונות חדשות. עוד קבע שהבנייה החדשה תתבצע בשני מוקדים - שכונת הר חומה ואזור מרכז העיר[2].

בשנת 2004 הורה על הריסת בתי פלסטינים שנבנו ללא אישורי בנייה בשכונת סילוואן, וקידם תוכנית להפוך את המתחם לפארק לאומי שיתחבר למתחם היהודי בעיר דוד[3].

שטרית סיים את תפקידו בשנת 2006.

פרשת הולילנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרשת הולילנד

בחודש אפריל 2010 הוזכר שמו של שטרית כמי שלכאורה קיבל שוחד לצורך קידום מיזם הבנייה "הולילנד". על פי החשדות, שולמו לשטרית סך של 1,309,210 שקלים לצורך צמצום חובותיו לבנקים בנוסף לסכומים נוספים ששולמו במזומן. בתמורה לשוחד זה נחשד כי לכאורה אישר חריגות במיזם בניגוד לנהלים ולתקנות.

שטרית הורשע בבית המשפט המחוזי ונגזרו עליו 9 שנות מאסר מתוכן 7 בפועל. ערעורו על הכרעת הדין נדחה. ערעורו על גזר הדין הביא להקטנת הקנס שהוטל עליו ל-850,000 ש"ח[4]. ב-15 בפברואר 2016 החל לרצות את עונשו בבית הסוהר מעשיהו[5]. במרץ 2020 שוחרר ממאסרו ופתח משרד אדריכלות בממילא בירושלים.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך לימודיו במכינה נישא לחוה לבית ליפשיץ אותה הכיר במהלך שירותו הצבאי, שלמדה עמו במכינה ולאחר מכן בטכניון. מחוה נולדו לו שני בנים, נווה ומתן. בתחילת שנות ה-90 התגרשו, ושטרית התחתן בשנית עם יפעה ונדברג אותה הכיר במהלך לימודיו בתיכון בויאר, לשניים בת בשם מור. בהמשך נפרד גם מיפעה, ומשנת 2012 נמצא בזוגיות עם שלומית אלנתן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]